משנה תורה, מצוות לא תעשה י״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

14 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מהשבע בע"ז, ואפילו לעובדיה לא ישביעו אותם בה כמו שבארו באמרם לא תשביעו העכו"ם ביראתו. והוא אמרו יתעלה ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא תשביע לעכו"ם ביראתו, ושם נאמר גם כן לא תזכירו שלא ידור אדם בשם ע"ז. ובסנהדרין דף ס"ג: לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית, והעובר על לאו זה כלומר שישבע בדבר מן הנבראים שיחשבו בהם הטועים האלהות על צד ההגדלה חייב מלקות. ובגמרא סנהדרין שם ע"א עם מה שהזהירנו מחבק ע"ז ולנשקה ולכבד לפניה וכגון אלו מפעולות הכבוד והאהבה אמר על כלם אינו לוקה חוץ מן הנודר בשמו והמקיים בשמו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין. ואלה המשפטים, שם פ"ד:

14 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע בַּעֲבוֹדָה זָרָה – שֶׁלֹּא נִשָּׁבַע בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲפִילּוּ לְעוֹבְדֶיהָ, וְלֹא נַשְׁבִּיעַ לַגּוֹי בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יג וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ. וּבִכְלַל הַהַזְכָּרָה שָׁמַעְנוּ בֵּין נִשְׁבָּע בֵּין מַשְׁבִּיעַ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁין שֶׁעִקַּר לָאו זֶה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בְּעוֹסֵק עִם הַגּוֹי בְּיוֹם אֵידוֹ וּמַרְוִיחוֹ, דְּאָזֵל וּמוֹדֶה, וְקָא עָבַר עַל לֹא תַזְכִּירוּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּם אֲחֵרִים עַל דֶּרֶךְ הָאֲסוּרָה לָהֶם, דְּהַיְנוּ עַל דַּעַת לְעָבְדָם, שֶׁהוּא אָסוּר אַף לָהֶם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁבְּנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹד הוֹסִיפוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַרְחָקָה וְאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין סג ב שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה לְהַרְחִיק כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר עַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה זִכְרָהּ בִּלְבָבֵנוּ לְעוֹלָם. וְהִשְׁגִּיחוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ שֶׁבְּאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הִזְהִירַתְנוּ הַתּוֹרָה עָלֶיהָ לְרֹב מֵאוּסָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ שְׁבוּעָה אָסוּר, וְשֶׁכָּל עֲבוֹדָה זָרָה הַכְּתוּבָה בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ מֻתָּר לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ, כְּגוֹן פְּעוֹר במדבר כג כח וּבֵל וּנְבוֹ ישעיה מו א וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְשֶׁאָסוּר לִגְרֹם לַאֲחֵרִים שֶׁיִּדְּרוּ וְשֶׁיְּקַיְּמוּ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הַנּוֹדֵר וְהַמְּקַיֵּם בִּשְׁמָהּ, דְּהַיְנוּ הַנִּשְׁבָּע בְּעַצְמוֹ וְלֹא הַמַּשְׁבִּיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשְׁבִּיעַ כְּמוֹ כֵן בִּכְלַל הַלָּאו הוּא, לְפִי דַּעַת הָרַמְבַּ"ם ז"ל, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִשְׁבַּע בְּדָבָר מִכָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁיַּאֲמִינוּ בָּם הַכּוֹפְרִים הַסְּכָלִים עַל צַד הַגְּדֻלָּה, חַיָּב מַלְקוּת, כֵּן כָּתַב הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה בָּזֶה, מֵרֹב חֹמֶר עֲבוֹדָה זָרָה הוּא.

1 שלא לישבע בעבודה זרה לעובדיה, ולא משביעין אותן בה, שנאמר "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" שמות כג,יג.